זה קרה לפני מספר שנים…

זיכה אותי השי"ת בס"ד ללמוד קורס מרצים מטעם ארגון "ערכים" בה למדנו את אומנות הדיבור ואת אומנות השפה הלא מילולית בה ניתן להעביר מסרים בס"ד.

אחד הכלים שלמדנו שם היה שימוש ב"אינטונציות", הרמת קול והורדתו במקומות שצריך, בזמן מסירת שיעור או הרצאה וכדו'…

ננסה להיכנס רגע ברשותכם לראש של בחור / אברך שמוסר שיעור תכליתו וחלומו האישי זה שאת החומר שהוא הכין יעבור לשומע ויקח את זה איתו כחומר שילווה אותו תמיד.

וגם מוסר השיעור מגיע מתוך תחושת "מצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" זיכוי הרבים שאין גדול ומעלה הימנו..

מה קורה אם השיעור לא משיג את תכליתו? והאנשים באמת לא מגיעים ליעדים שצריך להגיע מבחינה רוחנית?

האם ח"ו מתמעט כאן השכר הרוחני של אותו מוסר השיעור?

על שאלה זו הבה נעמוד בתשובה מתוך פרשת השבוע מתוך הבטחת הקב"ה לאברהם אבינו:

"אל תירא אברהם אנוכי מגן לך שכרך הרבה מאוד" (    )

הקשה בספר נועם מגדים – לכאורה ממה אברהם אבינו היה צריך לפחד שהקב"ה הציב בעבורו מגן והבטיח לו שכר עצום?

ותירץ הרב וזה לשונו: "חכמינו זכרונם לברכה דיברו בו כמה אופנים, ואיך סתם הכתוב אחר שיש כמה דרכים בדבר, ואיך נדע אל מי מקדושים נפנה, והנראה מבואר בכתוב מהו יראתו ועל פי דבריהם ז"ל במשנה ובטוב העולם נידון וכו', הכוונה דהדין האמת היה אחר שהקדוש ברוך הוא עוזרו לאדם נגד יצרו וזולת זה לא תיכון עבודתו יש מקום למעט השכר על ידי זה, והקדוש ברוך הוא ברוב חסדו אזיל בתר רוב המעשה".

ומסיים הרב וז"ל: "וזהו מאמר הכתוב אל תירא כי יתכן שנתיירא אברהם אבינו על מיעוט בשכרו משום עזר אלוהיו עמו ובא ה' ברחמיו להוציא דאגה זו מליבו לשיעור הכתוב אל תירא אברם לסיבת אנוכי מגן לך מגן עזרך לא תירא מזה כי עם בכל זאת שכרך הרבה מאוד".

והמסר מזה הוא אולי הכי חזק לחיים, יכול להיות שאתה אדם פעלתן מאוד שאוהב את הסביבה והסביבה מחזירה לו אהבה אמיתית ללא גבולות, אבל אתה מרגיש שכל דבר שאתה עושה "עדיין" לא מעריכים, אתה עובד על פרויקט תורני מאוד גדול, משקיע ימים ולילות, אבל עדיין זה לא זה.

"לא מעריכים אותי", יאמר מישהו…

"הייתי מצפה למילה טובה, מה לעשות אני בן אדם ובן אדם אוהב פירגונים", יאמר האחר..

בא הקב"ה ואומר – "אל תירא דוד, אל תירא משה, אל תירא יוסף", ההבטחה זו לא רק לאברהם אבינו אלא היא לכל יהודי בכל דור, כמה שאתה מתאמץ אל תירא, היצר ינסה להוריד אותך בכל מיני דרכים ותחבולות השמורות רק לו, "שכרך הרבה מאוד", הקב"ה שומר לך את הכל ב"אוצר של מאמץ"…

ככה שתדע שכל מאמץ בחיים שווה עולם ומלואו, כי הקב"ה הולך אחר רוב המעשה שלך ומה עשית למען כבודו יתברך!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!

המאמר השבוע מוקדש לרפואת היולדת

מרים אורה בת רות הי"ו

בתושח"י.